1992
ראשי » הקמפוס המגוון- כללי التنوع في الحرم الجامعي – عام » מן העיתונות من الصحافة: » קמפוס ישראלי בגדה: באוניברסיטת ג'נין לומדים יותר ערבים ישראלים מפלסטינים

קמפוס ישראלי בגדה: באוניברסיטת ג'נין לומדים יותר ערבים ישראלים מפלסטינים

 קמפוס ישראלי בגדה: באוניברסיטת ג'נין לומדים יותר ערבים ישראלים מפלסטינים

הקושי להתקבל לאקדמיה הישראלית דחף אלפי ערבים ללמוד מעבר לקו הירוק. הסטודנטים מספרים על יחסים חמים עם חבריהם מהשטחים ועל מחירי דיור מצחיקים — אך גם על מצוקה בחזרה לשוק העבודה בארץ

שנה שלמה השקיעה נור אבו אחמד מנצרת כדי לקבל ציון פסיכומטרי גבוה מספיק כדי להתקבל לאוניברסיטה בישראל. כשהתייאשה, כמו אלפים מבני גילה, פנתה לאקדמיה הפלסטינית. "השקעתי ימים ולילות בלמידה", היא אומרת, "בסוף לא היתה לי ברירה. השלמתי את התואר באוניברסיטה הערבית אמריקאית בג'נין". מוחמד דרוויש, מג'דיידה־מכר שבגליל, לומד גם הוא בג'נין. "עם ממוצע בגרות גבוה במגמה ריאלית היו לי ציפיות ללמוד מקצוע עם אופק תעסוקתי מובטח בישראל", הוא אומר, "אבל נדרש ציון פסיכומטרי גבוה כמעט לכל חוג שיש בו אפשרות תעסוקה".

נור ומוחמד הם שניים מתוך אלפי ישראלים הרוכשים את השכלתם האקדמית בגדההמערבית. בעוד שבישראל מספר הסטודנטים באוניברסיטאות מוסיף לרדת, דו"ח של משרד החינוך הפלסטיני שהגיע לידי "הארץ" מגלה כי מספר הסטודנטים הישראלים באוניברסיטה בג'נין זינק מ–36 ל–5,294 בתוך עשור. מערך הסעות מאורגן לוקח אותם מדי יום מיישובי המשולש והגליל אל הגדה, הרחק מקשיי הקבלה שהם חווים בישראל. למעשה, מספרם עלה בצורה כה דרמטית שהישראלים הפכו לרוב במוסד האקדמי שנמצא בשטח A, בלב הרשות הפלסטינית.

כמו בגליל

באופן רשמי אסור אמנם לישראלים להיכנס לשטחי A שבשליטת הרשות הפלסטינית, אך צה"ל לא אוכף את האיסור לגבי ערבים ישראלים. מנתוני הדו"ח הפלסטיני עולה שכ–8,000 ישראלים לומדים בשנת הלימודים הנוכחית בשטחים, 66% מהם באוניברסיטה בג'נין — נתון שהופך אותה למוסד עם הריכוז הגבוה ביותר של ישראלים בגדה. העובדה שהישראלים הם 55% מהסטודנטים בקמפוס מורגשת בצביונו ובסביבתו, ובעת ביקור בו ניתן לרגע לחשוב שמדובר במוסד ישראלי באחת הערים בגליל. הסטודנטים מספרים על מערכת יחסים חמה בינם לבין עמיתיהם הפלסטינים, לצד תחרות אופיינית על הישגים בלימודים. רבים מהם מתגוררים ביחידות דיור בבעלות ישראלית סמוך לקמפוס, אשר מוקף גם בבתי קפה ומסעדות דוגמת היוגורט בר, שמופעלים גם הם על ידי ישראלים. יותר מ–2% מעובדי האוניברסיטה במשרה מלאה גם הם בעלי אזרחות ישראלית.

סטונדטים ישראלים באוניברסיטת ג'נין

האוניברסיטה האמריקאית היא מוסד פרטי והלימודים בו מתנהלים באנגלית. שכר הלימוד בו משתנה בהתאם לחוגי הלימוד ולציוני הסטודנט, ונע בדרך כלל בין 9–15 אלף שקלים בשנה. שתי סיבות לפופולריות שלה בקרב ערבים בישראל הן הקרבה לערי המשולש והגישה הנוחה מהן, ושכירות ותחבורה זולות במיוחד. "אני שוכר דירת שני חדרים וגר לבד" אומר ג'ורג' סבאג, סטודנט שנה א' למדעי המחשב מהיישוב אבו סנאן שבגליל. "הדיור עולה לי 650 שקלים בחודש והמחיר כולל הוצאות דיור ואינטרנט. גם שנסיעה מהדירה לאוניברסיטה במונית שירות עולה שלושה שקלים בלבד או במקרה הקיצוני 12 שקלים אם מדובר במונית ספישל". גם אבו אחמד שכרה מעונות באזור הקמפוס וציינה שזו היתה חוויה בטוחה ומשתלמת. "כבחורה הרגשתי בטוחה גם בלימודים וגם במגורים" היא משחזרת, "יש שומרים מסביב למעונות בכל שעות היום כך שלא הייתה לי בעיה להסתובב לבד".

מינימום שלוש יחידות

אך הגורם המשמעותי ביותר כנראה שמביא ישראלים לג'נין הוא תנאי הקבלה: תעודת בגרות מלאה מספיקה. פתחי אל־עמור, ראש מדור יחסי הציבור של המוסד מדגיש שמדובר בפריבילגיה למועמדים הישראלים. "אנו לא דורשים מהם מבחן פסיכומטרי ולא ראיונות, תעודת הבגרות היא העיקר. שלוש יחידות מתמטיקה זה המינימום". הוא מוסיף כי המוסד מתייחס באופן שיוויוני לבאים בשעריו, בלי קשר לתעודת הזהות שהם נושאים: "כל הסטודנטים זוכים ליחס שווה גם בתהליך ההרשמה, בעלויות וגם בדרך הלימוד".

גם במועצה להשכלה גבוהה מעריכים כי התופעה של סטודנטים ערבים שלומדים מחוץ לישראל נובעת משלושה גורמים מרכזיים: חשש מלימודים בשפה העברית, ביקוש גבוה ביותר למקצועות הרפואה והעזר רפואי וחשש מהבחינה הפסיכומטרית.

סטודנטים רבים מגיעים לג'נין אחרי שלא הצליחו בפסיכומטרי, אך אחרים מעידים כי הם מדלגים עליו מראש. ״למרות שהייתי מעדיף ללמוד בישראל, החלטתי לוותר על הפסיכומטרי וחסכתי שנה בבית״, מסביר סבאג. גם חברו ללימודים ג'וליאן מח'ולי מכפר יאסיף סיפר שלא נבחן כלל אלא נרשם לג'נין ישירות, כדי לחסוך זמן ומאמץ. הבעיה לדבריהם היא שאוניברסיטאות בישראל מקבלות רק סטודנטים מצטיינים ללימודים שיש להם ביקוש גבוה בשוק העבודה. "בהתחלה היו לי ספקות, אך הופתעתי מהקדמה, הייתי ממליץ ללמוד כאן" אומר מח'ולי.

לימודים ציוניים

התחום המבוקש ביותר בקרב ישראלים באוניברסיטת ג'נין הוא מקצועות הפרא־רפואיים, שאותם לומדים 2,255 סטודנטים — כמעט 43%. במקום השני ניצב החוג לסיעוד עם 1,599 סטודנטים ישראלים. בביקוש נמוך יותר ניתן למצוא את לימודי מדעי הרוח, חינוך וספורט ש–13% מהסטודנטים לומדים בהם, ברפואת שיניים 8%, וכמה עשרות סטודנטים לומדים גם במסלולים של הנדסה וטכנולוגיית מידע, משפטים, מנהל עסקים וכלכלה. 26 סטודנטים ישראלים אף לומדים במסלולי הלימודים המתקדמים.

מה לומדים הסטודנטים הישראלים באוניברסיטת ג'נין?

ברשימת החוגים שמציעה האוניברסיטה לא ניתן למצוא תחומים כמו מדעי המדינה והיסטוריה. אל־עמור מסביר שהסיבה לכך היא כי "באוניברסיטה ג'נין מלמדים אך ורק מקצועות שיש להם ביקוש בשוק העבודה גם ברשות וגם בישראל".

באוניברסיטה מבהירים כי שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים ישראלים לא נראה באופק ולא נתון למשא ומתן 

כדי לפצות על חסרונם של מדעי הרוח והחברה, האוניברסיטה מעמידה לרשות הסטודנטים קורסי בחירה בנושאים אקטואליים וחברתיים, כמו קורסי העשרה העוסקים בסוגיה הפלסטינית ובסוגיות פוליטיות נוספות. בין הקורסים הללו ניתן למצוא קורס על "תנועת האסיר הפלסטיני" וכן קורס ב"לימודים ישראליים וציוניים", העוסק בהיסטוריה של העם היהודי והתנועה הציונית. הרשימה כוללת גם קורס עברית בסיסית שמוצע לסטודנטים הפלסטינים, ונועד להקנות להם הכרות עם אותיות השפה העברית בנוסף לכמה מילים שימושיות בחיי היומיום. הסטודנטים הישראלים לא מורשים להירשם לקורס זה, אך בשל הביקוש החליטה האוניברסיטה באחרונה על פתיחת "קורס עברית לתלמידי הבגרויות", אשר מועבר על ידי מורה ישראלי ומטרתו לעזור בשילוב הסטודנטים בשוק העבודה בישראל.
עם זאת, באוניברסיטה מבהירים כי שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים ישראלים לא נראה באופק ולא נתון למשא ומתן. "זה לא מקובל, קודם כל מוסרית" מדגיש אל־עמור, ומציין שגם שיתוף פעולה אקדמי לא נמצא כרגע על הפרק. לדבריו, סוגייה זו היא בגדר קונצנזוס ברשות ולא החלטה אינדיווידואלית. ״יש הנחייה״ הוא אומר, "אוניברסיטה ישראלית היא חלק ממדיניות כיבוש שיושבת על אדמותינו, מוסדות אקדמיים פלסטינים אינם מורשים לשתף פעולה עם מוסדות ישראליים".

השתלבות חלקית

הקשיים שדוחקים את הסטודנטים הערבים ללימודים בשטחים שבים וצפים שוב ביתר שאת עם סיום לימודיהם, בחזרה לשוק העבודה הישראלי. ״אחת הבעיות היא שכמות הסטודנטים שנקלטים ללימודים בכל מחזור היא גבוהה ולא לפי מכסה קבועה מראש, דבר שמקשה על שיבוצים בהתנסויות", אומר ג'מאל כיאל, בן 27, סטודנט שנה ד' לסיעוד. לדבריו, "סטודנטים ישראלים רבים נאלצים לעשות התנסויות בכל רחבי הגדה והרחק מג'נין, על אף ההבטחה שבתי החולים בנצרת יקלטו אותנו״ ציין כיאל.

נור אבו אחמד מעידה שהאתגרים בהתמודדות עם הרשויות בישראל מורגשים גם אחרי שלב ההתנסויות. "אמנם סיימתי ללמוד וכרגע אני לומדת למבחן ההסמכה, אך בכל זאת הבירוקרטיה מתישה", היא אומרת, "השלמת כל האישורים הנדרשים מהאוניברסיטה, בנוסף להערכת התואר במשרד החינוך הישראלי אורכות הרבה זמן".

יוסף נדאף סיים את לימודיו בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת ג'נין ועבר את מבחני ההסמכה לפני כשנתיים. מאז הוא עובד בתחום, ומספר על דעה קדומה בקרב המעסיקים היא שרמתם של בוגרי הלימודים ברשות הפלסטינית אינה מתאימה למקצוע. "במקרים רבים מעסיקים בישראל מעדיפים סטודנטים שסיימו ללמוד במוסדות ישראלים על חשבון בוגרי מוסדות הרשות״, מציין נדאף, "רוב הקשיים נובעים מהשפה העברית ולא מהרמה המקצועית".

לדברי חבר הכנסת יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), יושב ראש השדולה לקידום החינוך הערבי, הבעיה מוכרת. ״הלימודים באוניברסיטאות הפלסטיניות הרחיבו את האופציות הלימודיות ומימשו חלום של אלפי צעירים, באווירה חברתית ותרבותית תומכת", הוא אומר, "אוניברסיטאות אלו גם נותנות מענה למחסור במקצועות מבוקשים ונדרשים בחברה הערבית בהעדר אופציות לימודים בישראל. אנו נמצאים בדיאלוג ובקשר מתמיד עם ההנהלות כדי לענות על קשיים שמתעוררים וזוכים לשיתוף פעולה מעולה וליחס מכבד מאוד. הסטודנטים הערבים מקבלים שם השכלה גבוהה ברמה גבוהה באווירה תרבותית ערבית וזה סוד ההצלחה. נמשיך ללוות את הבוגרים אל מול קשיי הקליטה שהם מתמודדים אתם בשוק העבודה בישראל״.

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר כי הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה "מפעילה תוכנית הוליסטית להנגשת ההשכלה הגבוהה עבור החברה הערבית, כמיליארד שקלים במסגרת התכנית הרב־שנתית". עוד נמסר כי "במסגרת התוכנית הרב־שנתית ות"ת פועלת לשפר את קליטת הסטודנטים הערבים במוסדות האקדמיים בישראל וכן להרחיב את פיזור הסטודנטים הערבים על מגוון רחב ככל הניתן של תחומי לימוד, בכך אנו מקווים כי נאפשר שילוב איכותי של החברה הערבית בכלל חלקי ההשכלה הגבוהה והמשק הישראלי וכפועל יוצא להורדת המוטיבציה ללמוד בחו"ל".

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*