1992
ראשי » הקמפוס המגוון- כללי التنوع في الحرم الجامعي – عام (صفحة 4)

הקמפוס המגוון- כללי التنوع في الحرم الجامعي – عام

כך החלום להיות מתמטיקאית הפך אותי לפמיניסטית/ שני כהן, מתמטיקאית.

למרות הדימוי של האקדמיה כזירה שבה רק למחקר האקדמי ולכישרון האישי יש משקל, בפועל היא אחת הזירות המדירות ביותר ביחס לנשים. נשים מבריקות נפלטות מלימודי מתמטיקה כי הן נתפסות כחריגות, ואם אנחנו מצליחות להתקדם מיד יהיה מי שירנן על רומן עם המרצה. מתוך: שיחה מקומית 19.12.2016. קישור לכתבה באתר: שיחה מקומית כותבת אורחת: שני כהן התחלתי תואר ראשון במתמטיקה בגיל 16. ...

קרא עוד

שר החינוך נפתלי בנט יוזם כללים מנחים להתבטאויות פוליטיות של מרצים באקדמיה

שר החינוך מינה את פרופ' אסא כשר לגבש המלצות לניסוח הכללים. בנט: "מחויבים לשמור על זכות הסטודנט ללמוד מבלי שיחויב להאזין להטפה פוליטית". יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות לא עודכן 08.12.2016 13:20, מתוך אתר "הארץ". קישור: קישור לכתבה חיים לוינסון ירדן סקופ שר החינוך נפתלי בנט ופרופסור אסא כשראוליבייה פיטוסי וקובי גדעון/באובאו שר החינוך, נפתלי בנט, מינה את פרופ' אסא כשר לגבש ...

קרא עוד

ראיון עם ד"ר מהא כרכבי סבאח על נשים ושינוי חברתי ועל החוויה שלה באקדמיה.

ד"ר מהא כרכבי סבאח, מרצה באוניברסיטת בר־אילן ומרכזת מחקר במרכז שוות במכון ון ליר בראיון בכתבתה של רותם שטרקמן. 09.12.2016 08:06 מתוך: דה מרקר. ד"ר מהא כרכבי סבאח. בעלת תואר ראשון בייעוץ חינוכי וסוציולוגיה, תואר שני בסוציולוגיה מאוניברסיטת חיפה, דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב, פוסט־דוקטורט ראשון בלונדון ושני בתל אביב. מרצה באוניברסיטת בר־אילן ומרכזת מחקר במרכז שוות במכון ון ליר. נשואה ...

קרא עוד

צמיחה,שוויון הזדמנויות והשכלה גבוהה: בחינה תיאורטית, אמפירית והמלצות מדיניות

  בתוך: גיליון כלכלה וחברה, מכון ון ליר. 25 / נובמבר 2016 מאת: רונן בר-אל,[1] יובל ארבל[2] ויוסי טובול[3] CC0 1.0 – Public Domain ממשלות רבות מסבסדות רכישת השכלה גבוהה כדי להנגישה לכלל האוכלוסייה. עם זאת, הנתונים מלמדים כי יש צדק בדבריו של מילטון פרידמן, ואכן בסובסידיה לרכישת השכלה גבוהה משתמשים בעיקר פרטים מרקע חברתי-כלכלי גבוה. בעבודה זו אנו מציגים ...

קרא עוד

הקרע מעמיק: סטודנטים ערבים-ישראלים עוברים ללמוד בשטחים

שלומי אלדר. ישראל פולס. נובמבר 8, 2016 יו״ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, הוזמן בסוף השבוע שעבר לסיור באוניברסיטה האמריקאית בג׳נין ולפגישה עם ראשי האוניברסיטה. מטרת ההזמנה לא הייתה ביקור נימוסים או היכרות, אלא להראות לו את השתלבותם של הסטודנטים הערבים-ישראלים במוסד האקדמי הפרטי היחיד בשטחים. האוניברסיטה האמריקאית בג׳נין הוקמה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קליפורניה (CSU) בשנת 2000, ערב פרוץ האינתיפאדה השנייה, ...

קרא עוד

ראיון עם פרופסור בידרמן על מצבה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

  "הבערות משתלטת על החברה הישראלית" פרופ' שלמה בידרמן, נשיא המכללה האקדמית תל אביב-יפו ולשעבר מבכירי אוניברסיטת תל אביב, מזהיר: המכנה המשותף הנמוך מאוד היום הופך את הבערות לערך. אנשים אומרים 'אני לא צריך לדעת, אני לא רוצה לדעת, אל תבלבל אותי עם עובדות'. זה מצב הרה אסון. ודווקא בזמן כזה אנחנו באקדמיה בגדנו בחברה. המוסדות האקדמיים זנחו את תפקידם ...

קרא עוד

הכשרת מורים בחברה הפלסטינית בישראל- פרקטיקות מוסדיות ומדיניות חינוכית

בעריכת איימן אגבריה. מתוך המבוא לספר: הספר  מתמקד בהכשרת מורים ראשונית (הכשרה במוסדות ההכשרה ובפיקוחם), ובא להדגיש את הצורך בהתמודדות מדינתית וחינוכית עם שאלת הייחוד הלאומי–תרבותי של פרחי ההוראה (המתכשרים) הערבים. הספר שואל בעיקר שאלה פשוטה אשר התשובה עליה מורכבת ונפרשת לאורך כל מאמריו: מה מיוחד בהכשרת המורים הערבים? הספר עוסק בשאלות פוליטיות ופדגוגיות על הכשרת המורים הערבים. הוא רלוונטי ...

קרא עוד

تعليم في الانتظار: السياسات الحكومية والمبادرات الأهلية للنهوض بالتعليم العالي للمجتمع العربي في إسرائيل חינוך בהמתנה- מדיניות הממשלה ויוזמות אזרחיות לקידום החינוך הערבי בישראל

עורכים: יוסף ג'בארין, אימן אג'באריה . מתוך פתיח הדוח: נתונים רשמיים של משרד החינוך המתייחסים לתוצאות של בחינות הבגרות שנערכו בשנים האחרונות, מציגים בפני הציבור בישראל עובדה שכבר הפכה, מזה שנים אחדות, כמעט לידיעת הכלל: במערכת החינוך בישראל קיימים פערים עצומים בין הישגיהם של התלמידים היהודים לבין הישגי התלמידים הערבים. כך למשל, תוצאות בחינות הבגרות שנערכו ב-2008 מצביעות על כך שבעוד ...

קרא עוד

לא זעם ולא בעתה: גזענות באקדמיה הישראלית/ תמר הגר

המאמר מבקש להסביר כיצד חדר טקסט גזעני כמו "נכבה חרטא", העוסק בשלילה גזענית של הנכבה, לאקדמיה הישראלית מבלי לעורר זעם ובעתה. בחלקו הראשון של המאמר בוחנת המחברת את האופן שבו מציגות תיאוריות ביקורתיות שהתפתחו בעשורים האחרונים באירופה ובארצות הברית את מושג הגזענות ומנתחת את הספרון על פי תפיסות אלה. לאחר מכן היא מבקשת לברר את הסיבות לאדישות ולהתעלמות מגילויי גזענות באקדמיה הישראלית ומחוצה ...

קרא עוד