1992

מבחן הפלורליזם בכיתה- מונא ח'ורי-כסאברי.

פרופסור מונא ח'ורי-כסאברי- מאמר דיעה

פרופסור ח'ורי-כסאברי היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, חברה בוועדת המשנה של ות"ת לקידום ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית, וחברה בפורום ההנגשה לקידום השכלה גבוהה בחברה הערבית.

על מנת להתייחס לתפקידה של האוניברסיטה עלינו להבין תחילה את ההקשר החברתי, הפוליטי והכלכלי של מדינת ישראל, ואת ההקשר הרחב ממנו מגיעים הסטודנטים לאוניברסיטה. אם נסתכל על מערכת החינוך הישראלית, מרבית הסטודנטים שלנו מגיעים מבתי ספר מופרדים, כאשר ההפרדה הבולטת ביותר היא בין מערכת החינוך הערבית והיהודית, כמעט ואין ערוצי קשר בין קבוצות אלו לפני ההגעה לאוניברסיטה. הפרדה נוספת היא בהקשר הכלכלי, כאשר הסטודנטים שלנו מגיעים מבתי ספר שמשרתים קהלים ממעמדות סוציו-אקונומים שונים. לצדן, נמצא הפרדות רבות נוספות, אשר לעיתים סמויות מן העין, כמו הפרדה על בסיס שייכות אתנית, דתית ומגדרית.

מכאן, לאוניברסיטה תפקיד חברתית שמתבטא בהנגשת ההשכלה הגבוהה לכלל הקבוצות בחברה הישראלית. צעד זה יאפשר מיצוי הפוטנציאל של החברה והכישרונות שבה, ויעזור בצמצום פערים חברתיים וכלכליים ובקידום מוביליות חברתית. יתרה מכך, הנגשת ההשכלה הגבוהה תאפשר לנו להגדיל את המגוון האנושי והתרבותי שבקמפוסים, ותאפשר לסטודנטים מכל הקבוצות בחברה הישראלית ללמוד במקום אחד, כאשר למרביתם זו תהיה הפעם הראשונה בה הם לומדים בקבוצה הטרוגנית.

אבל, האם די בהבאתם של סטודנטים אלו למקום אחד בכדי שנצהיר שעשינו את המוטל עלינו חברתית שקבוצות אלו יכירו באמת האחד את הנרטיב של השני? ירגישו בנוח האחד בחברתו של השני?

מאחר שהתשובה ברורה, האוניברסיטאות לדעתי חייבות להיות יותר אקטיביות על מנת למקסם את התועלת ממפגש זה. הן צריכות לספק את התנאים שיאפשרו לסטודנטים הלומדים בין כותליהן להרגיש ראשית כל בנוח עם הזהויות שלהם, מבחינה לאומית, דתית, מגדרית, ועוד. למשל, הנכחת תרבותם ושפתם של האוכלוסייה הערבית במרחב הציבורי, הנגשת הקמפוס לאנשים עם מוגבלות ועוד. ככל שצעדים אלו יהיו רחבים יותר ומשמעותיים יותר סטודנטים וסטודנטיות אלו ירגיש רצויים ומוגנים, ויצליחו אקדמית, אישית וחברתית.

רק בתנאים שאתה מרגיש רצוי ומוגן אתה יכול להרגיש בנוח להביע את דעותיך ועמדותיך. אין משמעות למגוון באוניברסיטה, כל עוד השיח נמצא בידה של קבוצה אחת דומיננטית, קבוצת הרוב. סטודנטים ערביים, למשל, צריכים להרגיש בנוח להביע את דעותיהם ולבטא את הנרטיב הפוליטי לאומי שלהם, כל זאת מבלי לחשוש שיותקפו או שעמדותיהם לא יכובדו. כמובן, שהדבר נכון לגבי קבוצות מיעוט אחרות.

אם כן, על האוניברסיטה להכשיר את הסטודנטים לאזרחות ולמנהיגות בחברה פלורליסטית. הכשרה שכזו צריכה לכלול חשיפה של הסטודנטים לגוונים ולזהויות רבים נוספים הקיימים בחברה הישראלית, לצד הזהות היהודית-ציונית. הכשרה שכזו תאפשר לאחר להישמע ולהתקיים, מבלי שהחושבים אחרת ממנו ינסו לדכא אותו.

מבחינה אישית, האוניברסיטה היתה בשבילי המקום הראשון שבו היתה לי אינטראקציה משמעותית עם סטודנטים יהודיים, וזאת למרות שגדלתי בעיר מעורבת. מפגשים אלו היו משמעותיים מאחר שבבית הספר לעבודה סוציאלית, מקום בו למדתי את שלושת התארים שלי היו לי הזדמנויות רבות במהלך לימודיי לבטא את זהותי הלאומית והתרבותית. הזדמנויות אלו זכורות לי כמשמעותיות מאחר שהן איפשרו לי חוויה לימודית מיוחדת שבה הרגשתי שאני רצויה. מבחינתי, ההצלחה האקדמית שלי היא ללא ספק פועל יוצא של השקעה אישית רבה, אך ללא ספק היא גם מושפעת ממה שחוויתי כסטודנטית במחלקה זו. מכאן, אני רואה שחלק מהצלחתו האקדמית של כל סטודנט באוניברסיטה תלויה גם במידת היכולת שלנו לאפשר לו חוויית לימודים עם דגש על פלורליזם, המאפשרת לקולות שונים ולגווני אוכלוסייה שונים להתקיים במרחבה, להישמע, ולקיים דיאלוג מכבד ומפרה.

 

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*