1992
ראשי » תשתיות מוסדיות- התאמת הקמפוס الخطّة المؤسّسيّة » רופא או מהנדס? המיזם שימשוך את הבדואים מהרפואה להיי־טק

רופא או מהנדס? המיזם שימשוך את הבדואים מהרפואה להיי־טק

 

הנוער הבדואי המצטיין, שמסיים בגרות ריאלית, לא פונה לעבודה בהיי־טק אלא לרפואה ■ קבוצה של יזמים הקימה בית תוכנה בבאר שבע, ונחושה למשוך אותם לתעשייה ■ "הם טוענים שהלימודים קשים ואין עבודה, לכן הקמנו יהלום שינצנץ וימשוך אליו צעירים".

כתבתה של טלי חרותי-סובר. דה מרקר. 06.07.2017

מסתבר שלא רק האמא היהודייה מקווה שילדיה יהיו רופאים — גם האמא הבדואית שחיה בדרום הארץ. "מדובר בתופעה", טוען פרופ' ג'יהאד אל־סאנע, ראש בית הספר למדעי המחשב ויועץ הרקטור לענייני ערבים באוניברסיטת בן גוריון.

"הבן שלי לומד בבית הספר התיכון למצוינות בחורה — עהד, מכיתה ט' עד יב', ובכל שנה יוצאים ממנו 80 בוגרים, בנים ובנות. 90% מהם רוצים להיות רופאים. הבן שלי מספר שהוא היחיד בכיתה שרוצה ללכת להיי־טק", מספר אל־סאנע. "להערכתי, כ–1,500 בדואים מהדרום לומדים בימים אלה רפואה בחו"ל, בעיקר בירדן ובמזרח אירופה. לעומת זאת, באוניברסיטת בן גוריון לומדים 1,400 סטודנטים למדעי המחשב, ורק ארבעה מהם בדואים. עד היום סיימו את לימודיהם בחוג ללימודי מדעי המחשב בבן גוריון שמונה בדואים, זה הכל. המספרים קטנים במיוחד, ולא בצדק", הוא מוסיף.

ההסבר למצב ידוע: בחברה הבדואית, שכבר אינה צריכה לשלוח את ילדיה המצטיינים ללמוד בבתי הספר הנוצריים בחיפה, מכוונים למקצוע יוקרתי שתמיד תהיה בו עבודה. רפואה, כמו רוקחות או רפואת שיניים, אינה דורשת סיווג ביטחוני, במגזר הציבורי לא מפטרים עובדים, ויש דרישה גוברת לעובדים דוברי ערבית. לעומת זאת, במקצועות ההיי־טק התפישה היא שהלימודים קשים — ובסופם אין עבודה בטוחה.

"המשפחה הבדואית פועלת על פי תפישה מובנית", אומר אל־סאנע. "היא בוחרת בן אחד, ומשקיעה בו את כל מה שיש לה. שנת לימודים בחו"ל עולה 70–60 אלף שקל, אבל הבן שחוזר הביתה בתום הלימודים מסב הרבה גאווה למשפחה — ויש לו מקצוע".

אבל שלוש שנות לימודים לתואר במדעי המחשב עולות פחות, הלימודים קרובים לבית, ומרוויחים אחר כך הרבה יותר.

"נכון, אבל התחושה היא שאין עבודה באזור. יתרה מכך, בעוד רופאים כבר יש הרבה, והם מהווים מודל לחיקוי לנוער — אנשי היי־טק יש מעט מאוד, אם בכלל. התפישה שלא ניתן למצוא עבודה בסוף התואר, בשילוב היעדר מודל לחיקוי, מסבירים מדוע עבודה בהיי־טק אינה שאיפה עבור הנער או הנערה הבדואית, גם אם למדו בתיכון חמש יחידות מתמטיקה".

יוצרים מודל לחיקוי

את התפישה הזאת החליטה קבוצה קטנה בת חמישה יזמים, לשנות. בראש הקבוצה עומד אחד מאבות תעשיית ההיי־טק בישראל, ד"ר גיורא ירון, שהוזמן לאירוע בבית הנשיא רובי ריבלין, שבו עסקו גם בקשיי החברה הבדואית. "במפגש הזכירו תוכנית מנהיגות בשם כוכבי המדבר", מספר ירון. "זה היה מרשים מאוד, אבל אני חשבתי שהפתרון האמיתי לחברה הבדואית יבוא מההיי־טק. רק חיבור הקרון הבדואי לרכבת שמובילה את הכלכלה הישראלית, יוציא את החברה הזאת ממעגל האבטלה והעוני. מכיוון שהתפישה הבסיסית היא שהלימודים קשים ואין עבודה, אמרתי 'בואו נייצר את מקומות העבודה, ואיתם מודלים לחיקוי'".

"אנחנו מתעקשים על מצוינות", מדגיש אל־סאנע. "לא מספיק להיות בדואי, צריך להיות גם מהנדס מצוין. לא מתקבלים לכאן באופן אוטומטי. מדובר בבית תוכנה מוביל, עם עובדים מובילים. לא תהיה התפשרות על איכות".

עובדים בבאר שבע — משכורות של תל אביב

בתחילת אפריל 2017 החל סיראג' (מנורה בערבית) לפעול, כשהוא מעסיק ארבעה מהנדסים בדואים. נהב משמשת מנכ"לית המיזם. ירון ואשתו הם המשקיעים הראשונים והשקיעו בו כבר 100 אלף דולר. ירון גם היה זה שפנה לחברת GE העולמית, שדרך החברה בישראל נתנה לסיראג' את הפרויקט הראשון שלה, בתנאי תשלום מצוינים. אל המיזם נרתמו, פרו־בונו, פירמת רואי החשבון KPMG, משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן וחברת הייעוץ נקסט סטייג'. המיקום של בית התוכנה נקבע בפארק ההיי־טק בבאר שבע. "המשכורות", מדגישים היזמים, "הן משכורות של תל אביב".

על השאלה למה בחרו להתמקם דווקא בפארק ההיי־טק בבאר שבע, ולא למשל בחורה או בלקיה, מסביר אל־סאנע שההחלטה היא חלק מהמיתוג. "בחרנו במקום שבו יושבות היום כל חברות ההיי־טק המובילות, במטרה למתג את החברה החדשה, כדי שתהיה אטרקטיבית. מאותה סיבה מדובר במשכורות שמקבלים אנשי היי־טק במרכז הארץ. אין הבדל בין בית התוכנה הזה לכל אחד אחר. אנחנו רוצים שאנשים יהיו גאים במקום העבודה שלהם, שהם יספרו למשפחה, ויגיעו לבתי הספר. הם יהיו אלה שיחשפו לחברה הבדואית את האפשרות להיות איש היי־טק במקום עבודה מוביל".

ראו לינק כאן

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*