1992
ראשי » uncategorised » הכשרת חברי סגל אקדמי להוראה מכלילה (Inclusive Teaching) – כדאי לדעת

הכשרת חברי סגל אקדמי להוראה מכלילה (Inclusive Teaching) – כדאי לדעת

הכשרת חברי סגל להוראה מכלילה- פדגוגיה של מורכבות/ יעל מעין

הגיוון באקדמיה הינו ברכה מבחינה חברתית: הוא מרמז על האפשרות לצמצום פערים, הוא מפגיש אנשים שחיו בהפרדה ועתה יוצרים ביניהם הכרות, הוא מכין אנשי מקצוע לעולם המגוון בו יעבדו ויחיו יחד כאזרחים והוא יכול למתן מתחים ולהגדיל את הסולידריות בין צעירים מקבוצות שונות. יחד עם זאת הגיוון מציב אתגרים לארגון וללומדים בו. השתלבות של סטודנטים מקבוצות מיעוט מלווה בקשיים רבים. הספרות בתחום מתארת טווח רחב של אתגרים במישורים הבאים: הלימודי, הפוליטי,החברתי, הקהילתי והארגוני. כמו מוסדות רבים בישראל, גם המוסד האקדמי, עומד בפני שאלות ביחס ליכולת שלו להתאים את עצמו לסטודנטים מקבוצות מגוונות. סוגיית הגיוון היא סוגיה שמעסיקה וכנראה תמשיך להעסיק מוסדות אקדמיים רבים בישראל ובעולם.[1]

הכשרת הסגל האקדמי בהקשר זה מבוססת על ההנחה שאתגרי קידום ההשכלה הגבוהה בקרב סטודנטים ערבים והתמודדות עם כיתה מגוונת מבחינה אתנית, תרבותית מעמדית ולאומית מצריכים חשיבה והשקעה מיוחדת.

הכשרת הסגל האקדמי צריכה לכלול היכרות עם אסטרטגיות להתמודדות עם צורכי הסטודנטים והסטודנטיות, שכלול כלי ההוראה, היכרות מעמיקה עם האתגרים הניצבים בפני סטודנטים וסטודנטיות ערביות, מתן כלים לרפלקציה על הדינמיקה במרחב רב קולי, דיון על תכניות הלימוד ועוד.

הנה למשל כמה עקרונות חשובים להוראה מכלילה:

הגדלת המודעות להנחות בעייתיות

צעד מוקדם חשוב בפיתוח יכולות להתמודד עם בעיות של רב קוליות בכיתה הוא להעלות את המודעות של המרצה לנושאים שהם מרובי פרספקטיבות וכיצד הם עשויים להתבטא בכיתות. בתהליך זה, כדאי לאפשר למרצים לבחון את ההנחות שעשויות להיות להם לגבי התנהגויות הלמידה ויכולותיהם של הסטודנטים, כמו גם את ההנחות הקשורות למאפייני הזהות החברתית של התלמידים (מין, גזע, מוצא אתני, נכות, שפה, נטייה מינית וכו'). הנחות אלו עשויות להתבטא באינטראקציות  עם התלמידים. ייתכן שמרצים יזדקקו לסיוע כדי להיות מודעים ההנחות שלהם ולהפוך לגמישים יותר ביחס אליהן.

טיפול בדינמיקה בין הסטודנטים:

ברוב הכיתות לומדים סטודנטים ערבים ויהודים אשר מגיעים מרקע ומנורמות של למידה נפרדת. חוסר ההכרות וההרגלים הנלווים לכך, העמדות השליליות בין שתי הקבוצות והשיח הישראלי הכללי גורמים לכך שסטודנטים יהודים וערבים יתקשרו מעט, ילמדו בקבוצות נפרדות וילמדו מעט אלה מאלה. מחקרים רבים מראים כי ללא התערבות מכוננת ומודעת, על פי רוב סטודנטים בישראל (ובעולם) יסיימו את לימודיהם ללא שינוי משמעותי בהכרותם עם הקבוצה האחרת (ראו למשל: בוימל, זאבי ותותרי, 2009, מה לומדים סטודנטים יהודים וערבים אלה מאלה?).

כאשר רוצים ליצור התערבות מתוכננת יש להתייחס להיבטים הבאים:

  • חשוב שמרצים יאפשרו לסטודנטים לבקר את תכנית הקורס ולהוסיף פרספקטיבות משלהם
  • חשוב שמרצים יעודדו עבודה מתוכננת בקבוצות הטרוגניות
  • חשוב שמרצות יזכרו שיש בכיתתן קבוצות אשר אין ביניהן שוויון חברתי, כלכלי ופוליטי
  • חשוב שהמרצות יתכננו היטב כיצד גיבו בזמן קונפליקט, תבדוקנה את עמדותיהן והרגשות שלהן ביחס לסוגיות שונות שהן מלמדות.
  • יש להקדיש למידה כדי להבין כיצד להגיב לקושי, הפרספקטיבות, השתיקה וצורות הביטוי השונות מאת סטודנטים מקבוצות שההכרות איתן נמוכה. חשוב לזכור שסטודנטים מקבוצות 'מסומנות' אינם מעוניינים בהכרח להיות במוקד תשומת לב כשלומדים או מתדיינים על סוגיות הקשורות לחברי קבוצתם, להסביר ולדברר את בני ובנות קבוצת הייחוס שלהם או לעמוד במוקד של ויכוח.

בדיקה: אילו קולות, פרספקטיבות וחוקרים מיוצגים?

הכללה של ריבוי פרספקטיבות על כל נושא של הקורס במקום התמקדות בפרספקטיבה אחת. בנוסף, יש להביא כמה שיותר, חומרים כתובים או שנוצרו על ידי אנשים מרקעים שונים ו / או פרספקטיבות.  לדוגמה, אם הקורס עוסק בנושאים הקשורים למוסלמים או לאיסלאם, והסילבוס אינו כולל חומרים שנכתבו על ידי מחברים מוסלמים, המסר שנשלח לסטודנטים עשוי להיות שאתה מפחית את תרומתם ומחקריהם של המוסלמים.

כיצד מיוצגים הפרספקטיבות והחוויות של קבוצות שונות?

  • כללו חומרים (קריאות, קלטות וידיאו וכו ') המתייחסות לחוויות של קבוצות שאינן מייצגות, בדרכים שאינן מקטינות או שוללות את חוויות הקבוצות.
  • היו מודעים לתגובות של קבוצות מסוימות בתוכן הקורס. לדוגמא, אם המדיניות של מדינה אסיאתית נמצאת בשימוש כדי להנגיד מדיניות אמריקנית, המדיניות של המדינה האסיאתית לא תמיד צריכה לשמש דוגמא שלילית (למשל, מדיניות חברתית בסין) או תמיד לשמש דוגמא חיובית (למשל, עסק ביפן).  טיפול כזה מתעלם ממורכבותן של מדיניות או פרקטיקות של תרבויות אחרות.

היכרות עם התלמידים

חלק של הוראה טובה כרוך בבניית קשרים עם הסטודנטים. לחלק מהסטודנטים זה יהיה רב ערך אם יחושו איכפתיות ודאגה אמיתית כלפיהם. בילוי זמן עם סטודנטים להכרות עשוי לבנות חוויות חיוביות יותר עם הסטודנטים ומסייע למרצים להיות מודעים יותר לבעיות המשפיעות על תלמידים מרקעים שונים. אחת הדרכים להכיר את הסטודנטים בתחילת הסמסטר היא לתת לסטודנטים משימה לכתוב אוטוביוגרפיה קצרה; האוטוביוגרפיה יכולה להיות ממוסגרת בדרכים הרלוונטיות לתוכן הקורס. לדוגמה, בקורסים במתמטיקה או במדעים, הסטודנטים ישתפו בחוויותיהם המוקדמות (פורמליות ובלתי פורמליות) במתמטיקה ומדעים. מתוך מאמר קצר זה, המרצה יכול/ה לקבל מידע חשוב על עמדות התלמידים לגבי התוכן וחלק מצורכי ההוראה שלהם.

ארגון צורת ההוראה כך שתהיה מותאמת לכלל הסטודנטים:

אלה הם חלק מעקרונות ההוראה המותאמת שתסייע לכלל הסטודנטים להבין את החומר:

  • הקפדה על חיבור לידע הקודם של כל הלומדים.
  • ליצור שיטה מובנית וצפויה מראש כיצד לשלב את כל התלמידים כך שקולם ישמע בכיתה ויהיו מעורבים בחומר הפורמלי.
  • הוראה מדורגת המתבססת על רמות הבנה באופן מתפתח.
  • בירור מתמיד של פערי הבנה וידע.
  • למידה התנסותית- מייצרת מעורבות בלמידה
  • בהירות ופשטות. מצגות, אלמנטים ויזואליים, תרשימים פשוטים ובהירים.
  • משלב שפה מגוון- חיבור בין גבוה לפשוט.
  • למידה במנות קטנות.

יעל מעין:

עובדת במכון ון ליר בליווי הפורום לקידום השכלה גבוהה בחברה הערבית, מנהלת את האתר Academiyya; דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה וחוקרת את התפיסות של הסטודנטים הערבים ביחס לקמפוס; מנחת קבוצות בתחומי המגוון והדיאלוג הבין קבוצתי. yaelmayan@gmail.com


[1] ראו למשל: Benjamin, Michael. 1996; Chang, M. J. 1996; Chism, N.V.. 1999; Duster, T. 1993.; Gair M. & Mullins G. 2001.; Hager, T. & Saba, T. 2009.; Hurtado, S. 1990.; Moore, W. 2008

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*