1992

חוק הלאום ומעמד השפה הערבית- כתבות בנושא

השרים אישרו את חוק הלאום, אך בתוך חודשיים יוצג נוסח חדש

לפי נוסח החוק שאושר פה אחד בוועדת השרים, השפה הערבית תהיה "בעלת מעמד מיוחד", ולא שפה רשמית. לדברי בכירים בקואליציה, ההצבעה על הנוסח הנוכחי היתה מנוף להתחלת קידום המהלך.

כתבה מאת יונתן ליס, "הארץ" 7/5/17

ועדת השרים לחקיקה אישרה הבוקר (ראשון) פה אחד את חוק הלאום שיזם חבר הכנסת אבי דיכטר. יחד עם זאת, היום הודיעה שרת המשפטים אילת שקד כי הממשלה צפויה להציג בתוך חודשיים נוסח חדש שיהיה מקובל על כל סיעות הקואליציה. לפי הנוסח שאושר, מדינת ישראל היא "הבית הלאומי של העם היהודי", "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" והשפה הערבית בישראל תהיה "בעלת מעמד מיוחד" – ולא שפה רשמית.

דיכטר (הליכוד) עמד בעבר מאחורי הנוסח המקורי והקיצוני של החוק, שהוגש לראשונה לפני שתי קדנציות. הבוקר הביא את הנוסח המרוכך, עליו חתמו 13 ח"כים מהקואליציה, לוועדת השרים. לדברי בכירים בקואליציה, ההצבעה על ההצעה של דיכטר היתה מנוף להתחלת קידום המהלך. מקור אחר בקואליציה הוסיף: "שאלת תזמון קידום ההצעה הנפיצה מעניינת. אני מעריך שזה נעשה לקראת ביקורו של הנשיא טראמפ, ומתוך רצון לפוגג מתיחות בין נתניהו לבנט על רקע התחייבויות שראש הממשלה יצטרך לתת בנוגע לבנייה בהתנחלויות".

בסביבת שקד והשר יריב לין העריכו שהשניים יבקשו להציג כעת חוק ממשלתי בהשראת הנוסחים הרדיקליים שהציעו בעבר, אך בכולנו הבהירו שבכוונתם למנוע קידום שורה של סעיפים – מהלך שימתן את הנוסח הסופי של החוק. ”אנחנו תומכים עקרונית בחוק הלאום", אמר ל"הארץ" יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, אך הוסיף כי “יש סעיפים שיידרשו בדיקה. נגבש עמדה מדויקת יותר לקראת הצגת הנוסח הממשלתי".

בניגוד לנוסח הקודם של החוק, הגרסה העדכנית לא מכפיפה את המשטר הדמוקרטי בישראל לאופייה היהודי של המדינה. החוק קובע בין השאר כי "שפת המדינה היא עברית" וכי "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה", ש"לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה". סעיף אחר מקבע בחקיקה את המנון המדינה, דגלה וסמלה הרשמי. בנוסף, הוא קובע כי "כל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, רשאי לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו".

להמשך הכתבה קראו כאן: לכתבה המלאה ב"הארץ".

חוק הלאום אינו דמוקרטי

מאת אייל גרוס, 10/5/17.

"אנו, אזרחי דרום אפריקה, מאמינים שדרום אפריקה שייכת לכל מי שמתגורר בה ומאוחדים בשונות שלנו" — במלים אלה נפתחת חוקת דרום אפריקה שלאחר האפרטהייד; "בלגיה מורכבת משלוש קהילות: הפלמית, הצרפתית והקהילה הדוברת הגרמנית", קובע הסעיף השני של החוקה הבלגית; "צרפת תבטיח לכל אזרחיה שוויון בפני החוק בלי הבדל דת, גזע או מוצא", לשון הסעיף הראשון בחוקה הצרפתית.

ציטוטים אלה מראים, כי הטענה ש"חוק הלאום" המוצע (הקובע כי ישראל "היא הבית הלאומי של העם היהודי" וכי "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי") מציג תפישה נורמלית, דמוקרטית ומקובלת של הגדרה עצמית — היא חסרת ביסוס. חוקות במדינות דמוקרטיות מכירות בעובדה, שהמדינה שייכת לכל אזרחיה באופן שווה (המודל הצרפתי), או למספר קבוצות המרכיבות את האוכלוסייה, אך גם זאת על בסיס של שוויון בין הקבוצות הללו (המודל הבלגי).

ברור שהעקרונות החוקתיים לא תמיד מיושמים כראוי ותופעות של אפליה וגזענות יש בכל מקום, אבל חוק הלאום הישראלי ייחודי ביחס לתפישה הדמוקרטית המקובלת, בכך שהוא שואף לזהות את ישראל — באופן חוקתי ורשמי — רק עם חלק מאוכלוסייתה. ההתנגדות לו אין פירושה שלילה של ההיסטוריה של מדינת ישראל, אלא הכרה בכך שמדינה דמוקרטית אינה יכולה לזהות עצמה רק עם חלק מאוכלוסייתה.

המקבילה של חוק הלאום הישראלי תהיה הכרזה המעוגנת בחוקה של בריטניה, ולפיה היא מדינת העם האנגלי, והזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית בה ייחודית לעם האנגלי. סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד היו פורשות מהממלכה במקרה כזה. גם קוויבק היתה מגיבה באופן דומה לו קנדה היתה מכריזה שהזכות להגדרה עצמית בה ייחודית לרוב האנגלו־קנדי. אמנם אחרי התפרקות יוגוסלביה צצו מחדש צורות של לאומיות אתנית, שמבקשות לזהות את המדינה, בהגדרה, רק עם קבוצה אחת, אך לא מדובר במודלים ראויים לחיקוי.

להמשך קיראו כאן: לכתבה המלאה ב"הארץ"

מתנגדי חוק הלאום מקבעים מצב מנדטורי

שמעון כהן, ערוץ 7. 8/5/17

יוזם הצעת החוק המקבע את מעמדה של העברית כשפת הלאום דוחה את הביקורת משוללת היסוד הנובעת לטעמו מאג'נדת 'מדינת כל אזרחיה'. יוזם החוק לקביעת מעמדה של העברית כשפת הלאום במדינת ישראל, חבר הכנסת לשעבר ד"ר שמעון אוחיון, דוחה את הביקורת הנשמעת משמאל נגד החוק שאושר אתמול בוועדת שרים לחקיקה.

לדבריו, "גורמים מסויימים מטעים את הציבור ומנסים לקבע את המצב העגום שהיה מקובל בזמן המנדט הבריטי".

אוחיון מסביר ומציין כי "בזמן המנדט, התייחסו לשלוש שפות: אנגלית, ערבית ועברית. כיום המצב אחרת לגמרי. המנדט הבריטי נגמר. היהודים כבר לא 800 אלף. כיום יש בישראל מעל 6 מיליון יהודים ועל כן, מה הפלא שאנו מבקשים לקבוע את העברית כשפה רשמית במדינת היהודים?!".

"בחוק חינוך ממלכתי ישנו סעיף מיוחד לשפה הערבית שמדגיש את הצורך ללמוד ולטפח אותה, ושמחייב להקנות משאבים ללימוד השפה. לעומת זאת, באופן תמוה ובלתי מתקבל על הדעת אין כל התייחסות לשפה העברית, כאשר אנחנו פשוט מתבטלים וחיים מן היד לפה בכל מה שנוגע לשפה העברית, ובחקיקה. באופן פורמלי ולאומי אנחנו עדיין חיים בתקופת המנדט הבריטי בכל הנוגע לתקנות השפה העברית".

עוד הוסיף ד"ר אוחיון: "בצרפת יש אחוז דומה של מוסלמים לזה בישראל. מישהו מעלה על דעתו לקבוע שם את השפה הערבית כשפת הלאום בצרפת?! בכל מדינה הרוב קובע את שפת הלאום. כך צריך להיות גם בישראל".

לטעמו של אוחיון מאחורי ההתנגדות לחוק עומדת אג'נדת 'מדינת כל אזרחיה'. "ישנה מגמה שאותה מובילים גורמים שונים שרוצים לראות כאן משהו אוניברסלי כללי בדמות 'מדינת כל אזרחיה ומסתנניה' ולא "חלילה" מדינה בעלת זהות ושייכות לאומית. הם מבקשים לטשטש את הזהות היהודית והשיוך של מדינת ישראל לעם ישראל".

אוחיון דוחה את הטענות לאפלייה כלפי דוברי הערבית ואומר: "מדינת ישראל יצרה נגישות מלאה לשפה הערבית אם באמצעות מכרזים, אם ברשות השידור שמשדרת בשפה העברית, בשלטים ולמעשה בכל מקום קיימת נגישות מלאה של השפה הערבית לציבור הערבי. הרעיון צריך להיות מטופח ומסודר פעם אחת ולתמיד מבלי לפגוע בערבים או בזכויותיהם, אבל כולם צריכים לזכור ולהבין שזוהי מדינת העם היהודי והשפה שלו היא עברית שהיא שפת הלאום, ולצדה ערבית שיש לה מעמד רשמי מיוחד ומשתמשים בה בכל מקום".

לקריאת הכתבה בערוץ 7: לכתבה

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*