1992

הפסיכומטרי- התאמה תרבותית.

מהפכה במבחן הפסיכומטרי: לראשונה מכירה המועצה להשכלה גבוהה בכך שהשאלות המוצגות בו עלולות,שלא בצדק, לבלום את דרכן של אוכלוסיות מוחלשות בחברה להגיע ללימודים אקדמיים. זאת רק משום שהשפה שבה מוצגות השאלות זרה לעולמן מבחינה תרבותית.

כתבתה של תמר טרבלסי חדד, ידיעות אחרונות. 11/2/17

מדובר בעיקר בחרדים, בערבים, בעולים חדשים ובאנשים מרקע סוציו־אקונומי נמוך שחיים בפריפריה או בקהילות סגורות. בשל כך הם לא מתעדכנים ולא מכירים את כל חידושי השפה. כשהם מגיעים למבחן הפסיכומטרי הם לא תמיד מבינים למה בדיוק התכוון השואל, ומקבלים ציונים נמוכים יותר — לאו דווקא משום שהם פחות מוכשרים או מוצלחים.

מדובר בעיקר בחלקים שבהם צריך להשלים משפט, לכתוב חיבור ולענות על שאלות הקשורות בהבנת הנקרא. הנוסח של השאלות איננו תמיד נהיר להם, שכן הם באים מתרבות אחרת.

במועצה להשכלה גבוהה הגיעו למסקנה שצריך למצוא דרך לפתור את הבעיה והעבירו מסמך לוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה ובו בקשה לפתח חלופות למבחן הפסיכומטרי. מוסד שיציע חלופה יקבל כתמריץ מענק של ארבעה מיליון שקל.

במסמך נכתב בין היתר: "אחד החסמים שחזר ועלה לגבי אוכלוסיות מוחלשות ומוטות תרבותית הוא שלב המיון לקבלה לתואר ראשון המבוסס כיום ברובו על הציון במבחן הפסיכומטרי. ככל שנכונות הטענות באשר להטיה תרבותית ושפתית של הבחינה, הרי שהנתונים משקפים מציאות של נחיתות מובנית של מועמדים בשלב המיון, כאשר הציון המתקבל במבחן אינו משקף את היכולת האמיתית של אוכלוסיות אלו. לפיכך לא ברור אם הוא ראוי לשמש מדד כמעט בלעדי לניבוי ההצלחה. התוצאה האפשרית של הטיה זו הינה התת־ייצוג אשר אנו עדים לו במערכת ההשכלה הגבוהה. מצב זה משפיע ישירות על יכולת המוביליות של קבוצות אלו ושינוי מצבם החברתי והכלכלי".

מהמסמך עולה כי הפער בין הנבחנים בשפה הערבית לעברית עומד על 100 נקודות בממוצע, וכי הפער בין נבחנים ממוצא אתיופי ליתר הנבחנים עומד על 140 נקודות. סולם הציונים בפסיכומטרי נע בין 200 ל־800.

המסמך מדגיש כי המטרה אינה להוריד את הרמה אלא למצוא דרך חלופית הולמת. הוא גם מדגיש כי מחקרים רבים מראים שכושר החיזוי של הבחינה הפסיכומטרית הוא טוב, וכי נבחנים שקיבלו ציונים גבוהים מצליחים בלימודיהם.

בתגובה לטענות שהועלו במסמך אמרה מנכ"לית המרכז הארצי לבחינות ולהערכה: "בכמה מחקרים שנערכו במרכז לא נמצאה בבחינות הטיה תרבותית, ונמצא כי הן תקפות במידה שווה והוגנת כלפי קבוצות הנבחנים השונות".

באוניברסיטה העברית וכן בבר־אילן כבר קיימת שיטה חלופית לבחינת כישורי המועמדים המוכיחה את עצמה, ושאותה פיתח חתן פרס ישראל פרופ' ראובן פוירשטיין. סטודנטים שלא היו מתקבלים לאוניברסיטה על בסיס הפסיכומטרי סיימו בהצלחה לימודי משפטים, הנדסה, עבודה סוציאלית ועוד. דוגמה מרשימה נוספת: 16 מהסטודנטים לרפואה באוניברסיטה העברית הם בני העדה האתיופית, שקיבלו אפשרות להיבחן בשיטה זו. הרב רפי פוירשטיין, סגן נשיא מרכז פוירשטיין, שהוא בנו של ממציא השיטה, אמר כי אביו ייסד אותה בשנות ה־50 כמענה לגלי העלייה ולרב־תרבותיות בחברה.

לינק לכתבה: כאן

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*