1992

לא זעם ולא בעתה: גזענות באקדמיה הישראלית/ תמר הגר

המאמר מבקש להסביר כיצד חדר טקסט גזעני כמו "נכבה חרטא", העוסק בשלילה גזענית של הנכבה, לאקדמיה הישראלית מבלי לעורר זעם ובעתה. בחלקו הראשון של המאמר בוחנת המחברת את האופן שבו מציגות תיאוריות ביקורתיות שהתפתחו בעשורים האחרונים באירופה ובארצות הברית את מושג הגזענות ומנתחת את הספרון על פי תפיסות אלה. לאחר מכן היא מבקשת לברר את הסיבות לאדישות ולהתעלמות מגילויי גזענות באקדמיה הישראלית ומחוצה לה ולספק כמה הסברים לקבלה של שיח גזעני כנורמה שצריך להגן עליה בשם החופש האקדמי. בסיום המאמר המחברת מבקשת להבהיר מדוע לדעתה דווקא האקדמיה מחויבת, מתוקף תפקידה החברתי־ פוליטי, לצאת נגד גזענות באופן חד־משמעי וגלוי.

%d7%aa%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%a8-%d7%92%d7%96%d7%a2%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*