1992

כנס רכזים בטכניון יולי 2016

כנס הרכזים התקיים בטכניון.

בתחילת הכנס הציג פרופ' יוסף ג'בארין, האחראי על יישום התכנית בטכניון את המדיניות והאתגרים בטכניון. הוא הדגיש את ארבעת האתגרים המרכזיים העומדים בבסיס התכנית: המנהלי, האקדמי,תעסוקה ואופי הקמפוס.

ברמה המנהלית: אין סיכוי להצלחה בלי מעורבות של ההנהלה ושינוי השיח בקרבה בכל הרמות – מן הקריטריון (דירקטוריון הטכניון) דרך הנשיא, הדיקאנים, המרצים והסגל האקדמי והמנהלי. זהו מאמץ מתמשך.
ברמה האקדמית: צמצום דרמטי בממדי הנשירה מ 46%- ב 2006- ל 23%- ב 2014- העבודה מבוססת על מחקר מעקב מתמיד. הפער בסמסטר הראשון בין יהודים לערבים הוא 10 נקודות ובסוף הלימודים הוא מצטמצם רק ב 2- נקודות – זה מעט אבל משמעותי.
מבחינת אחוז הסטודנטים הערבים בטכניון – הוא עומד כיום על 22% כש- 52% מהם נשים. (בקרב הסטודנטים היהודים רק 34% נשים) לדבריו זהו ממצא שלא תמצאו בשום ומוסדות מובילים אחרים בעולם גם לא ב- MIT. גם נושאי הלימוד מתאזנים יותר ויותר ערבים ונשים פונים ללימודי הנדסה, מחשבים וכו'. לעומת זאת, המצב בקרב הסגל אינו מעודד. בטכניון רק 9 מרצים ערבים מתוך כ- 400 . האתגר נמצא בלימודים לתארים מתקדמים שהם המקור לסגל האקדמי. יש היום מלגות ייעודיות לכך, אך זה עדייןלא מספיק.
ברמת התעסוקה: הטכניון עובד מול קבוצת חברות בינלאומיות בתחום ההייטק. כ 90%- מהבוגרים מוצאים עבודה בשנה הראשונה בשכר גבוה יחסית. ברפואה כמעט כולם עובדים. פרופ' ג'בארין הדגיש כי כ -50% מהסטודנטים הערבים באים ממשפחות המצויות מתחת לקו העוני,כך שהתעסוקה של הבוגרים משפרת משמעותית את מצב המשפחה.

ברמת הקמפוס: במעונות וגם על מדשאות ישנה סגרגציה מרצון. גם כשיש מטלות משותפות בקורסים אין שת"פ בין יהודים לערבים. הלימודים האקדמיים הם הזדמנות ראשונה ליצירת קשר בין שתי האוכלוסיות ושיתוף הפעולה חשוב לשני הצדדים. יש ליצור "קמפוס מכיל"ע"י הכרה בשפה הערבית, הכנסת ערבים לסגל המינהלי, פעילות משותפת (inclusionary) בקורסים, הכרה בחגים ועוד. בשנה שעברה עבד צוות של 8 סטודנטים מכל צד על תכנון ה"קמפוס המגוון".

הדוברת השנייה היית הגב' שרה קציר, מנהלת היחידה לקידום סטודנטים בטכניון שציטטה בפתח דבריה פיסקה מן הרומן "גדר חיה" של דורית רביניאן וקראה להגשמת המטרה של "שחייה משותפת" של כולנו בים האקדמי.

הדרך הטכניונית מבוססת על כמה עקרונות:

1.אין קיצורי דרך לשום קבוצה
2.זוהי שחיה למרחקים ארוכים. צריך נשימה ארוכה כי השינוי יהיה הדרגתי.
3.אימון ותרגול מתמידים.
הפרויקט של קידום סטודנטים מן החברה הערבית מתקיים בטכניון כבר 14 שנים והחל במימון של משפחת לנדא. ההחלטה של ההנהלה על המהלך חלחלה לכל הדרגים וכל הסגל מיודע ושותף. לכל סטודנט חדש מוצמד סטודנט בוגר יותר מאותה פקולטה, המלווה אותו
בכל צעדיו. חונכים אלה מקבלים הכשרה ע"י היחידה לקידום סטודנטים. במקביל מתקיימות בין 40 ל- 50 סדנאות אקדמיות בכל סמסטר המועברות ברובן ע"י סטודנטים ערבים מצטיינים במחלקות, וכמו כן יש מערך של ייעוץ פרטני לפי הצורך. היחידה דואגת לקיום קשר רצוף בין החונכים האקדמיים לחונכים האישיים, ובינם לבין היועצות. יש כיום כמאה חונכים, כולם מן החברה הערבית, התומכים ב- 500 סטודנטים חדשים. יש דיווח מידי על היעדרות משיעורים ומסדנאות, ייעוץ בשלבים מוקדמים כדי למנוע נשירה, לעתים מערבים את ההורים בקשיים. כיום השימוש בטכנולוגיות התקשורת מקל מאד על המשימה. גב' קציר הדגישה את חשיבות הקשר בין כלל הגורמים במערכת וההיזון ההדדי ביניהם. היחידה מנסה צעדים חדשים כל הזמן. אין להסס לעשות ניסיונות ולחדש.
לאחר הפתיחה התחלקו המשתתפים לחמש קבוצות, שכל אחת מהן הונחתה ע"י חברת צוות של היחידה לקידום סטודנטים בטכניון. הדגש הושם הפעם על הכשרת הרכזים והיועצים האישיים. נערכו סימולציות של היכרות, ריאיון אישי, פתרון בעיות והתקיימו דיונים
ערים ושיתוף הדדי של ניסיון מן השטח. בסיכום הביעו מרבית המשתתפים תודה על היום המועיל ודיברו על החשיבות הרבה של
מפגשים כאלה ושל הלמידה המשותפת מניסיונם של אחרים. הובע רצון להמשיך ולהציג תכניות המתקיימות במוסדות השונים. כמו כן הייתה בקשה לקיים מפגש של הפורום על "תכניות ההידברות" כדי ללמוד מן הניסיון.
שרה אוסצקי לזר מרכזת הפורום הציגה את האתר המוקם בימים אלה שמטרתו לרכז את -החומרים והידע המצטבר וביקשה מחברי הפורום להעביר בהקדם כל חומר כתוב בעברית ובערבית הקשור לעבודה מול הסטודנטים מן החברה הערבית בקמפוסים.

Jabareen 2016 Minority Final2 (1)http://מצגת פרופסור יוסף גבארין

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*