1992
ראשי » כלים ותכניות ממוקדי מיומנויות למידה » חיזוק כישורים ומיומנויות למידה » סיכום קבוצת דיון "קליטה באקדמיה" מתוך כנס ההשקה- תובנות מרכזיות

סיכום קבוצת דיון "קליטה באקדמיה" מתוך כנס ההשקה- תובנות מרכזיות

 

סיכום קבוצת דיון "קליטה באקדמיה" מתוך כנס ההשקה שנערך במכון ון ליר בירושלים ב-29 בינואר 2014

 

כשמונים נציגים מן המוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ השתתפו בכנס הראשון שנועד להביא תחת קורת גג אחת את האחראים ואת העוסקים בשטח ביישום תכנית המל"ג-ות"ת להנגשת ההשכלה הגבוהה לבני החברה הערבית בישראל.

הכנס נפתח בדברי ברכה כתובים של פרופ' מנואל טרכטנברג (מצ"ב), בדברים של פרופ' גבריאל מוצקין, ראש מכון ון ליר שברך על הקמת הפורום והציג רעיונות מקוריים כמו הקלטת השיעורים בידי סטודנטים חדשים כדי להקל על ההבנה, ושל פרופ' פייסל עזאיזה יו"ר הוועדה להרחבת הנגישות לחברה הערבית, שקרא לשנות את השיח מכזה שמדגיש חסמים ובעיות לכזה שמציג סיפורי הצלחה ומדבר על פתרונות והישגים.

גב' מרב שביב, סמנכ"לית תכנון ומדיניות במל"ג דיברה על מטרות הכנס והציגה עדכון של מצב התכנית כיום (מצ"ב המצגת).

בפנל המרכזי דובר על האתגרים והחסמים ביישום התכנית ועל מודלים שפותחו במוסדות השונים. התייחסויות ושאלות מן הקהל עוררו דיון נוסף בסוגיות אלה. החלוקה לקבוצות דיון אִפשרה למעגל רחב של אנשים להביע את דעתם ולחלוק עם עמיתיהם את הידע ואת הניסיון שנצברו בתהליך העבודה המעשית, כמו גם לשתף בקשיים ובהתלבטויות.

 

 

קבוצת הקליטה באקדמיה

הקבוצה העלתה קשיים, שאלות והצעות לשיפור של קליטת ערבים באקדמיה:

  1. קושי למצוא חונכים לקורסי התמיכה.
  2. עלתה השאלה- איך ממיינים? כיצד לייעד את התמיכה רק לסטודנטים ערבים בלי לעורר כעסים אצל סטודנטים יהודים.
  3. עלתה השאלה: האם לחייב את הסטודנטים להשתתף? הרציונל של חובה – הסטודנט לא מודע לחשיבותה של העזרה, ולא ממצה את הפוטנציאל של החונכות. יש המתנגדים עקרונית לחייב את הסטודנטים לקבל חונכות. (במוסדות שונים יש גישות שונות לנושא, למשל בטכניון מחייבים השתתפות בסדנאות אקדמיות בתחומים בהם יש קשיים וכ-70% משתתפים).
  4. תואר כי החונכות מעמיסה על הסטודנטים שמרגישים שגוזלים מזמנם, החונכות האישית אינה קשורה ישירות בהישגים אקדמיים.
  5. באוניברסיטת בן גוריון ישנם כיום קריטריונים ברורים לקבלת החונכות האקדמית, אך שוקלים לפתוח את החונכות האקדמית לכלל הסטודנטים הערבים ללא קריטריונים.
  6. באוניברסיטת תל אביב- מתקיימת חונכות חברתית עוד לפני תחילת שנת הלימודים, שיעורי עזר אקדמאים. יש תרגול קבוצתי במחלקות שיש בהם אחוז נשירה גדול.
  7. הקושי בקשר בין סטודנטים ערבים ויהודים. דרכים להתמודדות: קבוצות דיאלוג של ערבים ויהודים בנושאים מסוימים – סביב נושאים חברתיים, דתית ולאומית; סיוע של גורמים חיצוניים כמו בית הלל, רעות – צדאקה; קיום קורס דיאלוג.

דרכים מוצעות להגברת השתתפות בתכנית הקליטה:

  • Reaching out
  • עידוד מצד החונכים החברתיים
  • עבודה בפקולטות, נאמן פקולטה מהסגל אשר מייצג את צרכי הסטודנטים, נציג של הסטודנטים אשר מייצג את צרכיהם בפני הפקולטה
  • מלגות עידוד להצטיינות
  • מתרגלים טובים.
  • "צעד לפני כולם" – הסטודנטים היו מחוברים לרכזים ולחונכים, הכירו את יחידת התמיכה והאפשרויות שהיא מעניקה, כל אלו העלו את מספר המשתתפים בתכניות התמיכה בשנה א'.
  • חבר מביא חבר – שיטה מצליחה בדרך כלל.
  • שיווק מפה לאוזן עוד לפני תחילת השנה.
  • הכשרה מתאימה לחונכים, יצירת "מודל לחיקוי" בשאיפה שהסטודנטים שמקבלים ליווי יהפכו בעצמם לחונכים בבוא העת.
  • שיווק נכון של התכנית ומיתוגה החיובי. זה תהליך ארוך אשר דורש קשר טוב עם השטח.
  • יש לשים דגש על חשיבותם של הרכזים שיעבדו מול הסטודנטים. עניין של "חיזור".
  • קורסים שניתנים במקביל לקורסי מבואות (כמו כתיבה וקריאה אקדמית):כשהקורסים מובנים במערכת – אפקטיבי ויעיל.

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*